התיישנות

התיישנות היא אחת הטענות הכלולות במלים " כל נימוק אחר" והיא נימוק שעל פיו ניתן לדחות תביעה על הסף . . 78 תקנה 101 ( ב . ( . 79 בר"ע 173 / 73 וקסלבאום נ' שרבור , פ"ד כח . 562 , 561 ( 1 ) . 80 ע"א 1049 / 94 דור אנרגיה בע"מ נ' חמדן , פ"ד נ . 829 , 820 ( 5 ) כל תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות , לא יזדקק בית המשפט לתובענה . אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה . חוק ההתיישנות קובע כי תובענה נתונה להתיישנות של שבע שנים . תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה . המושג " עילת תובענה" אינו בעל משמעות מונוליטית , תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי במסגרתו הוא עולה . זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על פי המטרה לה נזקקים לצורך הגדרתו . המבחן המקובל ל"עילת תובענה" לצורך התיישנות הוא קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש . אכן , המבחן הוא רחב . הוא כולל את התקיימותם של כל המרכיבים הנדרשים כדי לגבש את עילתו...  אל הספר