בפרק המבוא לספר זה עסקנו בנושא הסמכות העניינית של בתי המשפט וכן דנו בסמכות המקומית ( אזורי השיפוט של בתי המשפט . ( בעניין מפעל הפיס נ' כהן , דן בית המשפט העליון בנושא הסמכות המקומית : " כללי הסמכות המקומית מחלקים את התובענות בין בתי המשפט של אותה ערכאה שלה נתונה הסמכות העניינית . בניגוד לסמכות העניינית , אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה . על כן הותר לבעלי הדין להגיע להסכמה באשר לה והסכמה זו מקנה סמכות מקומית לבית משפט הנעדר סמכות כזו . היחס השונה אל שתי הסמכויות הוא פועל יוצא של התכלית השונה שביסודן . הסמכות העניינית נתפסת כסמכות מרכזית בשל הנחת קיומו של קשר בין מיומנות השופטים בערכאה מסוימת והכשרתם לבין סמכותה העניינית של אותה ערכאה . לא כך בכל הנוגע לסמכות המקומית . הכללים בעניין סמכות זו האחרונה נועדו לשרת שתי מטרות : ניתוב תיקים בין בתי המשפט השונים למניעת עומס יתר על בית משפט זה או אחר , וקידום נוחות הדיון . ספק עד כמה אכן מועילים כללי הסמכות המקומית להגשמת המטרה של חלוקה יעילה של התיקים בין בתי המשפט . יתכן כי כוחות השוק עצמם יכולים להגשים תכלית זו טוב יותר ....
אל הספר