מה מהותו של הדיון בפני ההרכב המורחב ? שני ההרכבים הם שווי סמכויות , אלא שאחד דן נוספות בעניין שכבר נדון בהרכב הקודם . דין הדיון הנוסף כדין הערעור המקורי . אם ניתנה החלטה לקיום דיון נוסף , ואם ניתנה החלטה לצמצם את הדיון לבעיה מסוימת , לא יקויים הדיון בעניין שנדון כולו . בעיה זו חייבת להיות בעיה של הלכה שנפסקה בפסק הדין ושנמצאה ראויה לשמש נושא לדיון נוסף . השאלה אם חשיבות ההלכה , קשיותה או חידושה משמשות צידוק לדיון נוסף , מסורה לשיקול דעתו של הנשיא , ומשהשיב עליה בחיוב , בית המשפט . 59 המ' 757 / 68 עירית פתח תקוה נ' שר החקלאות , פ"ד כג . 14 ( 1 ) . 60 ד"נ 30 / 67 שטרן נ' שטרן , פ"ד כב . 44 , 37 ( 2 ) . 61 ד"נ 2 / 64 קניגסהפר נ' הומפרט , פ"ד יח . 382 , 377 ( 3 ) בהרכב המורחב אינו מוסמך להרהר אחרי החלטתו . אין פרוש הדבר שמנוע בית המשפט מלשמוע טענה שאינה נוגעת לגוף ההלכה , כי אם לעקרונות הכלליים המונחים ביסוד דיוניו של בית המשפט , כגון : שאחד השופטים פסול לשבת בדין או כי הפרקליט אינו מורשה כחוק להופיע בשם בעל הדין שכנגד או שבשל עקרונות כלליים או חוק ספציפי לא ייזקק בית המשפט לעניין . אם מאז...
אל הספר