המשיב בעתירה אמור להיות מרוצה מפסק הדין שניתן לטובתו , ומבחינתו יש סוף פסוק לסכסוך בינו לבין העותר , ואין לו בדרך כלל עניין להמשיך להתדיין עם העותר בהליכי דיון נוסף . הליכים אלו אף יגרמו לו הוצאות נוספות , ואולי אף יגרמו לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן לטובתו . משום כך ברור מדוע יש להבטיח שהעותר ישפה אותו על הוצאותיו , אם המשיב יזכה גם בהליך הנוסף ובית המשפט יפסוק הוצאות לטובתו . עם הגשת עתירה לדיון נוסף יקבע הרשם את סכום הערבון שעל העותר להפקיד בקופת בית המשפט או את הערובה , להנחת דעתו של הרשם , שתופקד , לשיפוי המשיב על הוצאות הדיון שיהיה זכאי לקבלן מאת העותר . הרשם גם יקצוב את המועד שבו על העותר להפקיד את הערבון או הערובה . הפקדה זו היא תנאי לקיום העתירה , על כן , אם לא מילא העותר אחר הוראות הרשם , תימחק העתירה . העתירה תימחק במקרה זה מעצמה , מכוח התקנה . אם הוגשה בקשה לנשיא בית המשפט העליון , לפני תום המועד שקצב הרשם , . 21 בג"צ 278 / 69 אסרף נ' רשם בית המשפט העליון , פ"ד כג . 468 ( 2 ) רשאי הוא להאריך את המועד , אם ראה הנשיא טעם מספיק להארכה , אך אם הוגשה הבקשה לאחר המועד , לא ייעתר לה...
אל הספר