מכוח דבר המלך במועצתו לארץ ישראל , 1947-1922 הוקמו בתי דין של העדות הדתיות וניתנו להם סמכויות בעניינים שונים , כולל ענייני המעמד האישי . בחוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין , ( התשי"ג 1953- ניתן שיפוט ייחודי לבתי הדין הרבניים בענייני נישואין וגירושין ובכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה . בעניינים אחרים של מעמד אישי ( למעט עניינים נוספים שפורטו בחוק זה , ( יהא להם שיפוט ייחודי רק לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך . לא נדון במסגרת זו בשאלות הרבות שהועלו בבתי המשפט בהקשר לסמכויות בתי הדין הרבניים ( כגון שאלות בנושא "עניין הכרוך בתביעת גירושין . ( " מה שחשוב להדגיש הוא האמור בסעיף 40 לחוק בתי המשפט , כי סמכות בית משפט מחוזי היא , בין השאר , " בכל עניין שאיננו בסמכותו של בית דין אחר , " כלומר : במקרים רבים יש צורך לקבוע תחילה אם הסמכות היא ייחודית לבתי הדין הרבניים או שהיא סמכות מקבילה . יש לזכור גם שהסמכויות בענייני מעמד אישי הועברו מבית המשפט המחוזי לבתי המשפט לענייני משפחה .
אל הספר