כאשר אנשים בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מעמד אישי , רשאי כל בעל דין לפנות בבקשה לנשיא בית המשפט העליון , כדי שיחליט לאיזה בית משפט יהא השיפוט . כאשר מתעוררת שאלה אם משפט מסוים הוא משפט של מעמד אישי , בגדר שיפוטו הייחודי של בית דין דתי של עדה דתית מסוימת , יובא העניין לפני בית דין מיוחד . בית דין זה יהיה מורכב משני שופטים של בית המשפט העליון ומהנשיא של בית הדין הגבוה ביותר בישראל של העדה הדתית הנדונה , או משופט שימונה על ידי אותו נשיא . השאלה המועברת להכרעת בית הדין המיוחד היא זו שנוסחה בהחלטת הערכאה שיזמה את הקמת בית הדין המיוחד . אין בית הדין המיוחד אמור להידרש לשאלות של סמכות שכבר קיבלו תשובה מחייבת במקרים קודמים . כערכאה ראשונה דן בית משפט מחוזי : ( א ) בכל עניין אזרחי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום " ) סמכות עודפת ;( " ( ב ) בעתירה מינהלית , ערעור מינהלי ותובענה מינהלית , לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים , התש"ס ; 2000- ( ג ) בכל עניין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר . כאשר יש סמכות מקבילה בעניין מסוים גם לבית המשפט המחוזי וגם לבית דין אחר , והעניין אינו נתון בסמ...
אל הספר