הפוסק כתועמלן: הלכה ופופוליזם ביהדות המזרחית בת זמננו

נסים ליאון מבוא פוסק ההלכה בן זמננו מוצג על–פי–רוב כמי שחורג מתפקידו כמשפטן פורמלי , כלומר כמורה הוראה , הנדרש לשאלות המופנות אליו בענייני הכרעה בהלכה . יש המדגישים את מעמדו של הפוסק בבחינת מנהיג פוליטי הנחשב בציבור שלו כמי שאוחז ב'דעת תורה , ' כלומר מי שבכוח חוכמתו ונסיונו כשר להכריע גם בסוגיות פוליטיות ומדיניות . יש מי שרואים בו איש חינוך , מי שבאמצעות פסיקותיו , הלכותיו והנהגותיו מעורב בהדרכתו ובחינוכו של הציבור , כך ששיקוליו אינם רק שיקולי שיח הלכתי–משפטי . אפיונים אלו . 1 על הפוסק בן זמננו כמנהיג פוליטי וכ'דעת תורה' ראו : יעקב כץ , ' דעת תורה – הסמכות הבלתי מסויגת שטוענים לה בעלי ההלכה , ' בתוך : זאב ספראי ואבי שגיא ( עורכים , ( בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל , תל–אביב , 1997 עמ' ; 104-95 לורנס קפלן , ' דעת תורה – תפישה מודרנית של הסמכות ההלכתית , בין סמכות לאוטונומיה , שם , עמ' ; 145-105 גרשון בקון , ' דעת תורה וחבלי משיח – לשאלת האידיאולוגיה של אגודת ישראל בפולין , ' תרביץ , נב ( תשמ"ג , ( עמ' ; 508-497 בנימין בראון , ' פולמוס דעת תורה בציונות הדתית בישראל – הרקע , העמדות והמ...  אל הספר