אי-אפשר להיתקל בחקר האקדמי של המקרא הדן בחמשת חומשי התורה בלי להיות מודע להשערה שהתורה מורכבת מארבע תעודות נפרדות , לכל הפחות . מקורות אלה , כך נטען , התגבשו בפרק זמן של מאות שנים . וכיוון שמחבריהן של התעודות מייצגים גישות שונות ומסורות שונות בנוגע לתולדות ישראל ובנוגע לחוקיה , רבות הסתירות בין התעודות . התהליך העריכתי ששילב אותן ויצר את הטקסט המוכר לנו הנו עירוב של הצגה שמרנית של תעודה ליד תעודה , תוך שמירת ייתורי הלשון והסתירות , ושל שכתוב ושילוב מתוחכם של המקורות הראשונים כדי להתגבר על קשיים . אנשי ביקורת המקרא ה'גבוהה' מבקשים להפוך את מגמת תהליך העריכה , לחשוף במידת האפשר את המסורות ואת המקורות אשר מתוכם נוצרה - לדעתם - התורה , ולגבש השערות בדבר הנסיבות ההיסטוריות שהולידו את התעודות השונות . מטרתנו כאן היא להכשיר את הקרקע למאמרו של הרב ברויאר . כאשר מטרה זו שמורה היטב בזיכרוננו , הבה ניזכר בקיצור נמרץ בשני מרכיבים בולטים של התגובה האורתודוקסית . קודם כול , תחושת הבחילה לנוכח הכפירה המפורשת הטמונה ביעדי הביקורת . אם אמנם ניתנה התורה למשה , לא ייתכן שהורכבה קטע אחר קטע במהלך מאות שני...
אל הספר