צבי קורצווייל תורה מן השמים בפרספקטיבה נאו-אורתודוקסית

כהוגה מבית מדרשו של עמנואל קאנט , שילב יצחק ברויאר בהגותו שלו את עמדתו האפיסטמולוגית של קאנט , ובמיוחד את הבחנתו היסודית שבין , noumena-V phenomena בין העולם כדימוי לבין העולם כפי שהנו . ( an sich ) הוא מנצל בכישרון את הבחנתו זו של קאנט כדי לנטרל את הסכנה האורבת ליהדות האורתודוקסית מן התאוריות של ביקורת המקרא הגבוהה . הוא אינו רואה כל צורך להיכנס לוויכוחים מפורטים עם מבקרי המקרא הללו , כיוון שהם מתייחסים לטקסט המקראי - אם להשתמש במינוח שלו , phenomenon ^ - בלי להכיר את המקרא כ-ת 1€110 ן . 110111 במילים אחרות , הם פועלים על פי ההנחה כי התנ"ך הנו אמנם סוג ספרות בעל רמה גבוהה , אך מוצאו אנושי . מכאן שאפשר לבחון אותו , כמו כל יצירה אחרת של המוח האנושי , על פי קני מידה ספרותיים מקובלים הנוגעים להרכב , לסגנון , לדימויים , לאוצר המילים ובכל שיטה אחרת המקובלת במחקר הספרותי . י' ברויאר טוען כי ממצאיו של מחקר כזה אין להם כל שייכות לתורה כ-ת 0 ו 161 ז 0111 ת , כיוון שהמקרא אינו נתון לאמצעים המקובלים של בירור ספרותי . חוקרי המקרא המתייחסים אל הטקסט המקראי הכתוב כאל הנושא היחיד לבירור , על פי ברויא...  אל הספר
תבונות