קשה לי מאוד לענות כהלכה לרוב ההערות על מאמרי . נדמה לי שהן מודדות אותו באמות מידה שאינן מתאימות לו כלל . לנקודות : 3-1 לא באתי לכתוב דיסרטציה מדעית על המונחים 'פשט' ו'דרש' בפי חז"ל או בפי פרשני ימי הביניים . לשם כך לא תספיק המסגרת של מאמר זה . אך ביקשתי להציע 'היפותזת עבודה' להגדרת המונחים האלה - כדי להשתמש בה במסגרת המאמר הזה . והנה ההגדרות הרגילות - שחלקן הובא בתחילת מאמרי - נתקלות בקשיים רבים : לא רק כהגדרות של פשט ודרש בפי חז"ל אלא גם כהגדרות של פשט ודרש בפי חכמי ימי הביניים . שהרי ודאי בעיניי , שחז"ל לא סברו שהם מפרשים את הכתוב בניגוד לכוונתו המקורית , וספק גדול אם הרמב"ן , או אפילו הרשב"ם , היה מוכן להסכים לכך . כנגד זה ההגדרה שלי היא ממש מובנת מאליה , בחינת פשיטא מאי קא משמע לן . שהרי שיטת הפרשנות של הרשב"ם מתאימה גם לכל טקסט חילוני-אנושי . כנגד זה הרוב המכריע של מדרשי חז"ל ודרשות חכמי הדרש אינם מתאימים ללשון חילונית , וחז"ל עצמם לעולם לא היו דורשים כן ביחס לטקסט חילוני . הגע בעצמך , אילו שאלו את הרשב"ם : האם היית מפרש על פי שיטתך גם את כתבי אפלטון , ודאי לא היה משיב בשלילה . כנ...
אל הספר