ענייני העקדה עולים בפיוט במסגרות שונות : בפיוטים הפותחים בסיפור בריאת העולם ותולדותיו , כגון פיוטי 'סדר העבודה" וכגון פיוטי 'מי כמוכה' הספרדיים . במסגרת סיפור חיי אבות האומה עולה מאליו סיפור העקדה , והפייטן מעלה את הדברים בדרך הנראית לו מתאימה למסגרת שהוא מצוי בה , שהרי אין הוא מבקש במקרה זה להציג את הסיפור במלואו , אלא להזכירו ברצף המאורעות המסופרים בסוגה המיוחדת של פיוטי ה'מי . 'כמוכה כנגד פיוטים אלה , שבהם סיפור העקדה הוא חוליה ברצף סיפורי האבות , עומדים פיוטי העקדה שנתחברו לשם כך מלכתחילה , כסוגה בפני עצמה , ומתוך כך אמור הפיוט להביא עניין שלם . אולם אף כאן , הן הפייטן הן אומרי הפיוטים , יודעים היטב את הסיפור המקראי על מדרשיו השונים , וממילא מצפים להעמדה מיוחדת של הסיפור או של חלקים ממנו , תוך הקדשת מחשבה לדרכי העיצוב הספרותיים שייחדו את היצירה ויחדשו את חוויית הסיפור המוכר כל כך . מכל פיוטי העקדה , שניים הם הנפוצים ביותר - 'אם אפס רובע הקן' ו'עת שערי . 'רצון הפיוט 'אם אפס רובע , 'הקן לרבי אפרים ברבי יצחק מרגנשבורג , הוא מן הפיוטים האשכנזיים הבודדים שנתקבלו לסדר מנהגי הספרדים ובני ...
אל הספר