ושפיטתם של שופטי הערעורים — מהם שיודעים עליהם ויודעים לתארם ( כמו קרדוזו ) ומהם שאינם יודעים עליהם והולכים אחריהם כדבר שבשגרה או כמצוות אנשים מלומדה . ואין צריך לומר ש'נורמות אמת' אלה עוד עולות על ה'נורמות הכתובות' לעניין הקושי — או חוסר האפשרות — שעורך דין או סתם אדם מן היישוב יחזה ויגדיר אותן מראש . ספקני העובדות מעוניינים — לדעת פרנק — ב'נורמות אמת' יותר מאשר ב'נורמות . 'הכתובות אלא הם מרחיקים לכת : מה שלא תהיינה הנורמות ומה שלא תהיינה הדרכים לגלותן ולדעתן — על כל פנים אי אפשר לדעת מראש מהו , 'משפט' משום שאי אפשר לחזות מראש מה העובדות שבית משפט יקבען . אם עורך דץ מתיימר להסביר ללקוחו את 'המצב , 'המשפטי למעשה אין הוא מתאר לו אלא אפשרות ( קרובה או רחוקה ) שבית משפט יפסוק כך או כך — לא רק משום שקיימות אפשרויות שונות לבחירת נורמות ולפירושן , אלא בעיקר משום שאין לדעת אם בית משפט יקבל את ראיותיו במהימנות . אשר על כן , פרנק מגדיר 'משפט' כ'פסק אפשרי של בית משפט לענין עובדות מסוימות , והוא במידה שהפסק נוגע לבעלי הדין העומדים . 'לפניו הנורמות למיניהן נכנסות כנראה בגדר , 'פסק' שהרי 'פסיקה' אינ...
אל הספר