התפתחות זו מתבטאת כלפי חוץ בהתנצחות אדם בטבע והתגברותו עליו . מידת התרבות שחברה פלונית השיגה היא כמידת התפישה של הליכי הטבע , היצירה במסורת הטבע וההצלחה בגילוי טכניקה להשתלט עליו . תפקיד המשפט הוא ליצור את האווירה והסדר הדרושים כמסגרת לשמירה על הישגים שבעבר וליצירת ערכים חדשים המביאים לידי קדמה תרבותית . המכנה המשותף למשפטי כל העמים בכל התקופות הוא יחס הגומלין שבינם לבין התרבויות שבתוכן צמחו ; אבל כשם שהתרבויות שונות , כן המשפטים שונים , ורב גוניותם של אלה כרב גוניותם של אלה . כל תרבות וצרכיה ודרישותיה המשפטיות שלה י והמשפט יוצא ידי תפקידו אך במידה שהוא ממלא צרכים ודרישות אלו ( על תורה זו חזר , ביתר הדגשה , גם פאונד . ( אין אנו שומעים מהם צרכיה ודרישותיה של תרבות פלונית וכיצד ניתן לגלותם . אולי גם הם , כמו התרבויות עצמן , רב גוניים הם עד שאין להם שיעור . המשפט העברי משמש לקוהלר — בין יתר ראיותיו — דוגמא מובהקת לכך שאם הצרכים והדרישות השתנו , השתנה המשפט ; הוספת התורה שבעל פה על התורה שבכתב מצביעה על התפתחות 'תרבות' ישראל , שינוי כיוונה לאחר חורבן הבית , ושינוי התוכן והקנקן גם יחד . והק...
אל הספר