אם חוק השבות בא לממש את הקשר האידיאלי אמוציונלי של היהודי לארץ אבותיו , בא חוק האזרחות , תשי"ב , 1952 — למסד את הקשר הפורמלי בין היהודי שמימש את זיקתו לארץ אבותיו לבין המדינה היהודית . לכן יש גם בחוק האזרחות , כמו בחוק השבות , אפליה לטובת יהודים , שגם פה היא אפליה כשרה ( כמוסבר לעיל . ( הקשר המיידי שבין חוק השבות לבין חוק האזרחות הוא , שכל יהודי העולה ארצה מכוח זכות השבות זוכה גם עם עלייתו באזרחות המדינה , אם לא הביע את רצונו שלא לקבלה ( סעיף . ( 2 שישה הם האופנים שבהם נרכשת אזרחות ישראלית : מכוח שבות ; מכוח ישיבה ; מכוח לידה ; מכוח לידה וישיבה ; מכוח הענקה ; ומכוח התאזרחות . ( 1 ) מכוח שבות נקנית האזרחות 'למי שעלה ארצה או נולד בה לפני הקמת המדינה — מיום הקמת המדינה 1 למי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה — מיום עלייתו ; למי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה — מיום לידתו ; למי שקיבל תעודת עולה לאחר בואו ארצה , מיום מתן התעודה' ( שם . ( בשנת 1971—א'תשל הוסמך שר הפנים להעניק ליהודי שהביע את רצונו לעלות ומונעים בעדו מלעלות , את האזרחות הישראלית מכוח שבות עוד לפני עלייתו . אם כי החוק נוקט לשון , '...
אל הספר