דרכו של המקרא לא להכביר מילים כדי לתאר את הדמויות שעליהן הוא מספר . מעטים הם המקומות שבהם ישנם תיאורים מפורטים של מראה , לבוש , תכונות או מחשבות ורגשות , אלא אם כן הדבר נחוץ לצורך העלילה . כך הדבר גם ביחס לאמירות גלויות של המספר שיש בהן הערכה ושיפוט של הדמויות המקראיות . תחת זאת המקרא מספר על אירועים והתרחשויות שבהם הדמויות נוטלות חלק , תוך שימוש באמצעים ספרותיים שונים , ובדרך זו הוא מעריך ושופט את תכונותיה או את התנהלותה של הדמות . אחת הדרכים העקיפות להביע הערכה ושיפוט לדמות המקראית היא האנלוגיה . מערכי השוואה מצויים בעיקר בין מנהיגים שזכו לתיאורים נרחבים של תקופת שלטונם , כגון בין המלכים שאול ודוד , בין דוד ושלמה , ובין הנביאים אליהו ואלישע . לעתים האנלוגיה מוצגת באמירות מפורשות על ידי המספר , כמו בדוד ושלמה 1 "ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו כלבב דויד אביו" ( מל"א י"א , ד , ( ולעתים היא רק רמוזה ומצויה ברבדים * המאמר הוא עיבוד של פרק מתוך : י' רייס , אמנות העריכה בספר יהושע - מבנה , אידאולוגיה והיסטוריוגרפיה , עבודה לשם קבלת התואר דוקטור , הנכתבת במחלקה לתנ"ך , אוניברסיטת בר אילן , רמת...
אל הספר