א . "בסדם אל תבא נפשי" אחרי ששכם בן חמור אנס את דינה , הוא ביקש לשאת אותה לאישה . וכאשר שטח את בקשתו לפני בני יעקב , הם דיברו אתו במרמה / ועל פי דרישתם הוא שכנע את כל אנשי שכם להימול להם כל זכר . וביום השלישי , בהיותם כואבים , לקחו שמעון ולוי איש חרבו ובאו על העיר בטח "ויהרגו כל . "זכר אחר כך באו בני יעקב על החללים ובזזו את העיר , לקחו את מקניהם ושבו את טפם ואת נשיהם . דעתו של יעקב לא הייתה נוחה מן המעשה הזה : ל"ד , ל 7 י ' אק . ד יעקב אל שמעון ואל לוי ןגכרתם א י תי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי . ואילו שמעון ולוי לא קיבלו את תוכחת אביהם ! לא ו י אמרו הכזונה יעשה את אחותנו . נראה מהדברים האלה , שלא הייתה ליעקב כל התנגדות מוסרית להרג ההמוני שבניו ביצעו . הוא רק טען , שהרצח הזה יעלה להם ביוקר , כאשר הכנעני והפריזי יצאו לנקום את נקמת אנשי שכם וישמידו את כל בית יעקב . אך אלמלא החשש הזה היה יעקב סומך את ידיו על המעשה האכזרי של בניו . תמונה שונה לחלוטין מתקבלת מן האמור בברכת יעקב . כאשר קרבו ימי יעקב למות , הוא קרא אל בניו כדי לברך אותם . ...
אל הספר