פרק שנים עשר אברהם ושרה במצרים

א . ביקורת הרמב"ן על מעשי אברהם אלו דברי הרמב"ן על ירידת אברהם למצרים ועל יחסו אל שרה שם ( בראשית י"ב , י , סוף "ה ויהי רעב בארץ ) . ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו , והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו כי יש באלוהים כוח לעזור ולהציל . גם יציאתו מן הארץ שנצטווה בתחילה מפני הרעב עוון אשר חטא , כי האלוהים ברעב יפדנו ממות . ועל הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה , במקום המשפט שמה והחטא . דברים אלה של הרמב"ן אינם יכולים להתפרש כמשמעם . שהרי אין כל רמז בכתוב , שרוח התורה איננה נוחה מירידת אברהם למצרים או מן התחבולה שנקט כדי להציל את נפשו מפני החומרים את שרה . וגם הדעת איננה נותנת שאברהם ראוי לגינוי על מעשים אלה . דבר זה הוא כמעט מובן מאליו ביחס לירידתו מן הארץ . שהרי מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ , אם "חזק שם הרעב עד שנעשה שווה דינר חיטין כשני דינרין" רמב"ם הל' מלכים , פ"ה , ה"ט ;( ואין צריך לומר שמותר לרדת מן הארץ אם הרעב כבד" עד שיש בו כדי לסכן את החיים . והטענה שהיה על אברהם לבטוח בה' בוודאי איננה טענה ; שהר...  אל הספר
תבונות