חמישה מקראות בתורה שאין להם הכרע ( יומא נב ע"א-ע"ב , ( והם : , 'ד ז הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ מ"ט , ו-ז כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור . ארור T אפם T - כי ? עז T ועברתם TT : V ; כי קשתה TT n ... וצא ?? : הלחם T בעמלק 1 ?? : — מחר TT T אנכי נצב T ? על — ראש הגבעה T : ? — לד ובמנרה ארבעה גבעים משקלים כפתךיה ופרחיה . טז הנף 1 : - שכב ?? עם ? אבתיך / : ? - ? , וקם Jr . ? העם T T הזה ;? - וזנה ... TT : קביעת החכמים , שפסוקים אלה הם מקראות שאין להם הכרע , איננה מובנת בחלק מהפסוקים . א . נדון תחילה בפסוק הראשון . תרגום אונקלוס והתרגום המיוחס ליונתן מפרשים את שאת בהוראת נשיאת עוון . ולשיטה זו , חוסר ההכרע של הפסוק נובע מחוסר ההכרע בין שתי המשמעויות של נשיאת עוון . אם שאת מוסב לפניו , נאמר כאן : אם תיטיב את מעשיך , יישא ה' את עוונך . ואם שאת מוסב לאחריו , נאמר כאן . תישא את עוונך אם לא תיטיב מעשיך . אולם לפי זה קשה מאוד להבין על שום מה לא מצאו חכמים הכרע בין שני הפירושים האלה . שהרי רק הפירוש הראשון מתיישב עם לשון המקרא ; ואילו הפירוש השני הוא דחוק ביותר , שהרי הוא מתעל...
אל הספר