בספר זה מופיעה לראשונה יצירתו המקובצת של ר' אליה בר שמעיה , משורר ברוך כשרון , בן המאה האחת עשרה , מבארי שבאיטליה הדרומית . תקופת פעילותו השירית של משוררנו עמדה תחת השפעתו של הפיוט הקדום אך כשאר המשוררים מבני זמננו כך גם בר שמעיה השתדל להשתחרר מדפוסי סגנונו ומן התימאטיקה המוסכמת על בני דורו וחתר לקראת טיפוח וגיבוש של סוגי יצירה שונים , שמלבד היותם יצירות לדורות לא קיפחו את האקטואליה דאז מבלי שזאת תפגע בעצם החוויה השירית ובדרכי הבעתה . ועוד זאת . יצירת מורו ורבו שלמה הבבלי שימשה לו למשוררנו מקור אשראה והשפעה ובמיוחד בדרכי הפרוזודיה השירית , ברם התלמיד נתעלה על מורו ולא רק בכוח כישרונו הפיוטי , אלא בעיצוב שירתו , במהימנות נושאיה ובמיוחד בלבוש החדש שהלביש לרעיונות הקלאסיים של תקופתו . כך גם בחר בר שמעיה בסוג הסליחה כהבעה אמנותית יסודית , התואמת , בין השאר , גם את השקפת עולמו הפיוטית . שלושים ושמונת השירים שבספר ליקטתי אותם מכל המקורות הידועים לנו עד כה י מכתבי יד ומדפוסים קדומים והוספתי עליהם , מלבד העיון והדיון בכלל שירתו של המשורר , חילופי הנוסח , ציונים פרוזודיים וביאורים לגופם של השיר...
אל הספר