טוביה טרילינג במאמר שלפניכם אנסה לענות על שלוש שאלות : הראשונה — האם הייתה 'שלילת הגולה' מן הרכיבים המרכויים במסה ובמעש הציוניים של בן גוריון י השנייה — אם הייתה 'שלילת , 'גולה האם פירושה המעשי בתקופת השואה היה ' הפקרת ? 'השואה השלישית — אם פירושה המעשי של 'שלילת הגולה' בתקופת השואה לא היה ' הפקרת השואה' — מדוע הצמיח יחסם של התנועה הציונית והיישוב , ובן גוריון בראשו , אל יהודי אירופה בתקופת השואה דימוי כה שלילי בקרב הציבור בישראלי ' שלילת הגולה' כרכיב מרכזי במסה ובמעש הציוניים של בן גוריון התשובה לשאלה הראשונה חדה היא ופשוטה : אכן , בן גוריון ראה כל ימיו פתרון יסודי אחד למצוקת היהודים והיהדות . פתרון זה היה ביטול מצבו האנומלי , ולפיו ליהודים אין מדינה משלהם , ובתור שכאלה אין להם אפשרות או הזדמנות לעצב את גורלם . להשגת היעד הזה — מדינה ריבונית שיוכלו היהודים לממש בה את ההזדמנות הזאת — פעל בן גוריון כל ימיו . לגבי דידו , אמנציפציה אמתית מתגלמת במתן האפשרות גם ליהודים לממש את זכותם הטבעית להגדרה עצמית ולמדינה משלהם , * מאמר זה גזור מפרק הסיכום של הספר : ט' פרילינג , חץ בערפל — דוד בן גורי...
אל הספר