חודשים אחדים לאחר שהסתיימה המלחמה באירופה בא לארץ ישראל אחד מניצולי השואה והביא אתו תכנית נקם . אבא קובנה אז בן , 27 עסקן פעלתן בתנועת השומר הצעיר , משורר והוזה , נמנה עם מורדי הגטאות והיה פרטיזן ביערות ; איש נמוך קומה , תווי פניו חדים , סגפניים למראה , מיוסרים , עיניו בורקות ושערו גלי ; "טיפוס מובהק של אינטלקטואל יהודי " , כתב עליו אחד ממיורעיו . ייחסו לו כוח השפעה מאגי כמעט ; רבים ראו בו סמל לעמידת היהודים במלחמה נגד הנאצים , סמכות רוחנית ומוסרית . שנים רבות לאחר מכן הודה קובנר כי כל ארם נורמלי חייב היה לראות בתכנית הנקם שלו רעיון שכולו טירוף , והוא צדק : קובנר ריכז סביבו חבורה של צעירים מניצולי השואה שהתכוונו להרעיל את מי השתייה בכמה מעריה המרכזיות של גרמניה המערבית . הם תכננו לרצוח עד שישה מיליון גרמנים . " הכוח המניע אותם הוא הרצון לנקום " , דיווח אחד מראשי הסוכנות היהודית בשובו ממסע בין ניצולי השואה . עדויות רבות מאשרות את ההתרשמות הזאת . רבים מהם אמרו אחרי המלחמה כי רק שאיפת הנקם הזינה את יכולתם לרצות בחיים ולשרוד . שמונה מתוך כל עשרה חניכי עליית הנוער לשעבר שנשאלו על כך כעבור ש...
אל הספר