שער ראשון / יבא ובר ששל : אמבט של ורדים והעין המביטה אל הנצח . 9 השוו דברים אלו לתפיסתו של היירגר : "היידגר רואה במוות אירוע המהווה חלק מהחיים עצמם , והוא נוכח לאורך החיים . בקיום היום יומי נוכחות זו , של אפשרות מותו של האדם , מוסווית באנונימיות : 'כולם מתים' היא האמירה של ההמון , חלק מהפטפוט העקר . מצב זה מונע מהקיים כאן להכיר במוות כאפשרות שלו , וכך לחוות את מותו . אך כאשר האדם עומר מול פני המוות ומשיג את העובדה שהוא ניצב מול אירוע שהוא כולו שלו , בלי שום אפשרות שאחרים ינשלוהו ממנו , אזי הוא מגלה שיש בו פוטנציאל המיוחד לו בלבד . הוא מגלה אירוע שהוא עצמו יכול לקבוע את משמעותו , וכך הוא מגלה את עצמו : 'רק במותי אני יכול , במידה מסוימת , להגיד באופן מוחלט 'אני הווה " . ' ( אברהם מנסבה קיום ומשמעות - מרטין היידגר על האדב , הלשון והאמנות , ירושלים תשנ"ח , עמ ' , 43 וראו גם הוגו ברגמן , הוגי הדור , תל אביב תרצ " ה , עמ ' ; 153-145 רן סיגר , אכםיםטנציאליזמ - המשך ומפנה בתולדות התרבות המערבית , ירושלים תשל"ה , עמ ' , 178-175 ולהשגות של בובר על כך ראו : דוד ברזילי , האדם הדיאלוגי , ירושלים תש...
אל הספר