ישעיה ברלין מחלק בין היוצר הדומה ל'קיפוד' לזה הדומה . 'שועל'ל היוצרים מן הסוג הראשון "כורכים כל דבר בחזון מרכזי אחד , במערכת אחת לכידה או נהירה ... אשר במסגרתה הם מבינים , חושבים וחשים - עיקרון אוניברסלי אחר , שבמסגרתו בלבד יש חשיבות לכל ישותם והבעתם " י לעומת זאת , היוצרים המדומים על ידי ברלין ל'שועל' נוטים לאימוץ מגמות רעיוניות שונות באופן אקלקטי . ל"חזון מרכזי " זה של בעלי מגמת ה'קיפוד' ניתנו כינויים רבים . ברוך קורצווייל חתר למצוא את "האמת הפנימית " של היוצר ; דב סדן כינה זאת "מוטיב הקבע ; "הפנימי זיוה שמיר , בעקבות ליאו שטראוס , מכנה זאת "אטימון רוחני ;" ושושנה צימרמן בעקבות צבי לוז , מעדיפה לקרוא לכך "עיקרון . "מכונן הנחת הקריאה הבסיסית שממנה יצאתי לדרך בסידור פרקי ספר זה היתה כי אכן ניתן לזהות ביצירות המוצעות מגמות דומות . לפיכך הנחתי - הנחה שבוודאי יהיו כאלה שלא יוכלו לקבלה - שזיהוי סדרת סיפורים אחת , שבה אפשר להראות באמצעות קריאה מדוקדקת כי קיים בחוליותיה השונות 'עיקרון פנימי' דומה , יכול להיות אמצעי יעיל לעריכת מעין 'חתכים רעיוניים' בספרות עשירת מקורות זו . הבחירה באפשרות קרי...
אל הספר