רבי לוי יצחק מברדיצ'ב Berdyczow ) בווהלין ) היה אחת מדמויות המופת של החסידות . הוא נולד בשנת 1740 בעיר הוסאקוב שבגליציה , אך נודע בעיקר כשנתמנה בשנת 1785 לרבה של העיר ברדיצ'ב , והפך אותה במשך הזמן למרכז רוחני גדול של חסידות אוקראינה . ר' לוי יצחק , שהיה מתלמידיו של תלמיד הבעש"ט ר ' דב בער , המגיד ממזריטש , היה ידוע בהתלהבותו ובדבקותו הדתית הגדולה . קשה לדעת כמה גרעינים של אמת היסטורית יש באגדות הרבות שנשארו עליו לאחר מותו - אך גם אם אמת היסטורית אין בהן , אמת פנימית בוודאי יש בהן - ובכך די לנו עתה . הסיפור שיוצג להלן לקוח מתוך הספר שבחי צדיקים שהדפיס מנדל ציטרין בוורשה בשנת תרמ"ג . ציטרין מצטיין בלשון עילגת במיוחד , שאת החן שלה אין ברצוני לאבד , ולכן אני מביא לפני הקורא את הדברים כלשונם , בדילוג קל על כמה משפטים שחוזרים ומבארים מה שברור ומובן . אם אכן יש בסיפור שלהלן גרעין של אמת היסטורית , הרי שהוא אירע בשנת 1757 לערך . בשנה זו , בהיות רבי לוי יצחק בן שבע עשרה , נשא לאישה את בתו של הגביר ישראל פרץ . ואם כך , מעשה זה אירע בשמחת תורה של אותה שנה בבית הכנסת של חותנו בעיר ליברטוב שבפולין ...
אל הספר