מעשה בעני אחד שהתפרנס עצמו מחפירת טיט למכור . פעם אחת חפר טיט ומצא במקום שחפר אבן טוב , שהיה שוויו הון רב מאד . ולא ידע שוויו , וחלף לאומן ( מומחה ) שיאמיד = ) יאמוח אותה בשוויו . וענה לו שאין בזה המדינה = ) מי ) שיוכל לשלם שוויו ( כיוון שהאבן כל כך יקרה , ( וצריך ליםע ללונדון , לעיר המלוכה ( כדי למצוא קונה . ( אבל הוא היה עני , ולא היה לו במן ? ליםע . והלך ומכר בל אשר לו , והלך מבית לבית בשביל הנדבות , עד שהספיק לו ליםע עד הים . ורצה לעלות על הספינה ( שאמורה להפליג ללונדון , ( ולא היה לו מעות . והלד להקפיטאן והראה לו המרגלית , ולקח אותו תיכן ? הקפיטאן על הספינה בכבוד גדול , ואמר לו : אתה בטוח גדול ( איש גדול , עשיר , ( ונתן לו חדר מיוחד ערשטע קלאס ( מחלקה ראשונה , ( ובכל התענוגים ( עינג אותו ) באחד מהנגידים הגדולים . והחדר שלו היה לו חלון לתוך הים , והוא היה תמיד מתעלם ( משתעשע ) ומשמח נפשו עם הדימענט ( יהלום , ( ובפרט בעת האכילה , שעל ידי השמחה והרחבת הלב טוב ( הדבר ) ורפואה ( היא ) שיתעכל המאכל בנקל . ופעם אחת ישב לאכול , והרימענט היה מונח על השלחן להתעלם בו , וישן באמצע ...
אל הספר