רבי יוסי מהעיר יוקרת היה חכם שחי בסוף המאה החמישית . התלמוד מספר עליו בהקשרים אחרים דברים פלאיים . מסופר שהיתה לו אתון צדקת . אלו ששכרו אותה לעבודת היום היו נוהגים לשלוח על גבה את דמי השכירות לעת ערב , וכך היתה חוזרת לבד לבעליה . עור מסופר שבגלל חוש צדק מפותח ביותר היתה מסרבת ללכת אם חשה שהניחו על גבה סכום כסף שאינו מדויק . ופעם אחת שכחו זוג סנדלים על גבה והיא סירבה לזוז עד שיימצא בעל הסנדלים וייקחם מעליה ( בבלי , תענית כד , ע " א . ( והנה , הפרשנים שקראו סיפורים מופלאים אלו למדו קל וחומר ( הגיוני ) מהאתון לבעליה , והסיקו מכאן שרבי יוסי מיוקרת היה איש צדיק ובעל כוחות פלא מסתוריים , שהתלמוד בוודאי יבוא לספר רק את שבחיו בכל מקום אפשרי , ועל כן ראו את הסיפור שיובא להלן כשייך למסכת סיפורי גדולתו . אך לדעתי החמיצו כאן המפרשים את האפשרות לקרוא סיפור זה כסיפור גרוטסקי חריף . כך , למשל , מציג פרופ' מרדכי מרגליות , כותב הערך הנוגע לאמורא זה באנציקלופדיה לחכמי התלמוד ( ועורך האנציקלופדיה כולה , ( את רבי יוסי מיוקרת : "נראה שהיה אחר מחכמי התורה החשובים , " והסיפור שיובא להלן הוא לדעתו חלק ממסכת ש...
אל הספר