מטשאטשקעס לעגנון - בריה חדשה

לאחר שהצגנו בהרחבה מה בין טקסט בלוע לטקסט בולע , ראוי לבחון את ההבדל האונטו-טקסטואלי לא רק בשלב הבשלות של היצירה העגנונית , אלא גם בשלביה הראשונים . בנקודת הזינוק כאשר היתה עדיין בגדר הצהרת כוונות בלבד לתרבות האונטו-טקסטואלית החדשה שאליה בחרה להיעקד . לצורך כך נשוה תיאור טבע דומה המצוי הן ב'גר צדק' לטשאטשקעם , הן ב'עגונות' לעגנון . גר צדק השמש שוקעת ... שם הרחק הרחק בסוף העולם . קצוי-מרומי-שמים אחוזים אש להבה , אש של גיהנם , מחנות מחנות הולכים ומתקבצים אל מקום השרפה כאלו חפצים הם להציל את הרקיע מפני הדליקה והם בעצמם נשרפים ונטבעים בים אש אדמדם . ובלי שום פחד עומד לו ההר אצל בית המדרש שכל בתי הרחוב ואפילו בית הכנסת הגדול , עתיק יומין , עומרים לפניו כפופים , נכנעים מסתכלים על עצמם כעל דבר שאין לו ממש לנכח ההר הענק הזה ועומד לו ההר ראשו השמים וטובל את שערותיו בערמות הפז ... רק רוח חרישית זע , כאלו רוצה הרוח הקט לשמור את הרשאים-שערות ראשו של ההר , לבל ישרפו באש , והם-הדשאים-כופפים את קומתם , משתחוים ומודים לפניו , לפני הרוח , מצילם הנאמן . גר' ) צדק' ( 30  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים