פרק רביעי לאופיו של הטקסט של חז"ל

על טיבה ואופייה של התושב"ע היא תרבות הפרשנות אנו יודעים רק עם שבירת הטאבו על כתיבתה , עם הטקסטואליזציה של הדברים שאינם יכולים להיכתב . 200 נציגיה הם חז"ל , אותם החכמים המוזכרים בטקסטים אלו . ברורות המאוחרים , עם חתימת תהליך הטקסטואליזציה , מקובלת הסיבה ההיסטורית להבנת מקור הסמכות לשבירת הטאבו על ידי חז"ל , היא החשש מפיזור , גלות ושכחת התורה . אך בד בבד עם הסיבה ההיסטורית מתלווה לה אישוש מקראי . הטקסטואליזציה של התושב"ע התאפשרה משום 'עת לעשות לה' הפרו תורתך' ( תהלים קיט קבו . ( מדרשו של הפסוק מצוי אצל חז"ל גם במשמעות טכנית , שיש לעתים לעבור על דבר אחד מן התורה כדי להציל את כולה , וגם במשמעות המתייחסת באופן ספציפי למהות התושב"ע . באחרון נראה שמדרש הפסוק נועץ את הצורך הזמני-היסטורי של כתיבת התושב"ע בדיאלקטיקה אונטו-פילוסופית שדיברנו עליה , ואין הוא משמש רק בפתרון חסר בעייתיות . כי סליק [ כאשר עלה לארץ ישראלן רב דימי , אשכחיה ומצאוו לרב ירמיה , ריתיב וקאמר משמיה דרבי [ שישב ואמר משמו של רביו יהושע בן לוי : מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קריבין אלא ביום ? תלמוד לומר : ולנסכיכם ולשלמיכם ( במ...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים