כשאנו באים ליצוק את יסודותיה של התיאוריה החדשה להבנת יצירת עגנון בקרקע אפיסטמולוגית ( הכרתית ) כל שהיא , איננו באים לארץ ריקה . איננו יכולים לסמן בפשטות את חלקינו בין יתר החלקות , משום שהשיח שזימנה יצירת עגנון סימן מדעת ושלא מדעת מסגרת של תובנה מסוימת , הכוללת בתוכה הנחות יסוד ומסלולי התחברות אפשריים אליו . ניתן לאפיין את השיח על יצירת עגנון באמצעות צמד המושגים : 'ספקן' " . 'מאמין' צמד מושגים זה בגלגוליו הנרדפים , מפלג את מוצרי השיח השונים על יצירת עגנון לאורך שנות חיותו . הוא זה המוליד וממית אותם , והוא זה הקובע את אופיים . רצוננו לומר : כל שיח ביקורתי על יצירת עגנון , יהא אשר יהא , אינו אלא זה המתלבט במתח שבין הספקן והמאמין . מגוון הנרדפים של צמד זה יעלה בחלקו של הספקן , מושגים כגון : מודרני , חילוני , מהפכן , שבור , מורכב וכדומה , ואילו בחלקו של המאמין יתלקטו מושגים כמו : הרמוני , תמים , יראי , שלם , דתי וכדומה . כבר בראשיתה של הביקורת על יצירת עגנון אשר התנהלה יחסית על מי מנוחות , אנו חשים באופי הדיסקורס . אמנם בצורתו המעודנת , הבלתי מודעת לטעינות העניין , אך כבר אז ניתן היה לחוש ב...
אל הספר