המתבונן בשלל המאמרים שנכתבו על יצירת עגנון משתאה לא רק לנוכח הכמות , אלא אף לנוכח הגיוון . נושאים רבים הועלו בביקורת עגנון ונידונו מכיוונים שונים ומשונים , ונדמה שחוץ מקול ענות חלושה שהטיל ספק בתועלת שבלימוד מסכת יצירתית זו , משכה היא את קוראיה לחזור וללמוד בה ולמצוא בה פנים מפנים שונות . ממילא תלויה ועומדת השאלה מה עוד ניתן ללמוד מיצירות אלו שעוד לא נרמז בכתובי הביקורת ? ניסוח חריף של בעייתיות זו העלה ידידיה יצחקי : אפשר , אולי , לשער , שהנה הגענו לרווייה מסויימת בחקר יצירת עגנון . מאות הספרים , ואלפי המסות והמאמרים שכבר נכתבו עליה קרובים אולי למיצוייה הגמור - בפרשנות , בחקר מקורותיה , בבחינת המארג הלשוני , המבנה הצורני , התימטי , או המוטיבי שלה . אפשר אולי לשוב לפרש כך או אחרת סיפור זה או אחר שטרם פורש , או שעדיין לא נחקר . אולי ניתן עוד למצוא מקור נעלם לקטע כלשהו המופיע בסיפור כלשהו , אך נראה שחסרה הארה כוללת , רעיון גדול ומקיף , שיאפשר ראייה חדשה , רעננה יותר של יצירת עגנון . אם אין ראייה חדשה כזו בנמצא , חושבני שאכן המחקר החי התוסס ביצירתו הגדולה של עגנון קרוב מאוד למיצויו הגמור ....
אל הספר