המשא ומתן בין ישראל ומדינות ערב בדבר הסכמי שכיתת נשק בפרק הזמן המקופל בכרך שלפנינו ( דצמבר 1948 —יולי ( 1949 התנהלו שיחות שביתת הנשק ונחתמו הסכמים עם המרינות הגובלות בישראל ! ראשונה בהן מצרים . ואחריה באו בזו אחר זו לבנון , ירדן וסוריה . המשא ומתן התנהל בנפרד עם כל אחת משכנותיה של ישראל ונשא בכל מקרה אופי משלו . השוני באופיין של השיחות נבע מהבדלים צבאיים וגיאופוליטיים ששררו בכל אחת מהחזיתות . מהבדלים בטבעם ובמזגם של האישים שנטלו בהן חלק , וממידת מעורבותו של ר . , 'באנץ המתווך בפועל מטעם האו"ם , בניהול השיחות . המאחד את כל השיחות ומייחרן משיחות דומות שהתנהלו בעבר נעוץ בעוברה שהן התנהלו מכוח החלטת מועצת הביטחון , בחסות ארגון האו"ם ובתיווכו של נציג מטעמה . עובדה זו הכתיבה לא במעט את דמותן של השיחות והשפיעה על תוצאותיהן . המשא ומתן בין ישראל ומצרים מציאות צבאית משתנה , בצד סבך של החלטות מועצת הביטחון שבאו בעקבותיה כחודשי הסתיו ובראשית החורף של שנת תש"ט , מהווה את הרקע לשיחות שביתת הנשק עם מצרים , והיא שקבעה את אופיין ואת נושאי הדיון העיקריים . בעיות כדוגמת כיס פאלוג'ה , הדרישה לפינוי באר ...
אל הספר