ם . דורות על דורות היתד , הבדיה העממית חיה בפי העם' מתפתחת והולכת ומחדשת והולכת את נושאיה . מה שנאמר בסיפור העממי בכללו , כי הכתב אינו אלא אמצעי עזר לו , מוצא לו אישור מלא ובולט בבדיה—שלא נכתבה ולא נרשמה אלא בזמן מאוחר מאד . לפיכך גם קיימה הבדיה , יותר מסוגי יצירה אחרים , את כלליה הסגנוניים המיוחדים' את דפוסיה , סדריה ומסגרתה המיוחדים . גם לא מקרה הוא , שםיפור הבדים הוא המקובל והשולט ביותר בתחום האגדה שבעל פה' עד שסתם אגדה שבעל םה היא—בדיה . כל זה ילמדנו אוסף האחים גרים , 'מעשיות לילד . 'ולבית מאתיים הסיפורים המכונסים באוסף זה מראים גם , כי הבדיה יוצאת לסוגים שונים : שלל הבדיה העממית של המערב כולל גם ליגנדות ונובילות , ואולם חוקי הבדיה' חוקי סגנון והגיון גם יחד , הם הם השולטים . מקורות הבדיה העממית עתיקים מאד , ומהם עתיקים גם מן הסיפור העממי שהגיע אלינו כתוב ורשום מימי קדם . ואולם את תולדותיה לא התחילו לכתוב אלא בזמן גילויין הרצוף , לאמור בזמן החדש . ראשיתה של הבדיה המערבית הכתובה נעוצה באחריתה של הנובילה הרומאנית . הנושאים השגורים והמקובלים ביותר בפי עמי המערב מצאו את ניסוחם הראשון בס...
אל הספר