ה . םיפורי המעשיות של ההודים נערכו וכונסו במספר אוספים המהווים חלק בלתי נפרד של הספרות ההודית הקלאסית ( ובשבילנו—חלק הארי שבה . ( ברוב הספרים האלה קשורים הסיפורים זה בזה על ידי סיפור מםגרת אשר כותרתו היא שם כולל לכולם . צורת הדברים היא לרוב פיוטית , אמנותית , ואילו הרצאתם—עממית ; הלשון מוחרזת מליצית , אד העלילה נמסרת בקיצור פשטני . באגדה ההודית קשה ביותר לתחום תחומים בין המעשה ובין המעשיה , להכיר אם היתרון בה לנתונים ההיסטוריים או דווקא לגורמי הבדיה . ואולם לא נחטא לאמת אם נציין את רובם כמשלים : משלי חכמה , משלי מוסר ומשלי אמונה , העולים שלשתם בקנה אחד . כבר אמרנו , כי כמעט אין לד נושא עממי שלא תמצא כדוגמתו בספרות ההודית המונה אגדות ומשלים לאלפים . ואם אמנם הודו הגדולה היא המוצא והמקור של רוב העלילות , נוכל לציין באלו בכלל שלושה יסודות : משטר המעמדות המחמיר העשוי שלבים שלבים ושתי קצוות לו—הכהן , בחיר החברה , מכאן וההדיוט הנמאס מכאן ( ובאגדה יש שהבזוי , המנודה , משולל הזכויות נמצא צדיק מבן המעמד הנבחר המתגאה בחלקו—כדרך שהאגדה היהודית נותנת לא אחת את היתרון ל'עם !( 'הארץ האמונה בגילגולים...
אל הספר