א . םיפורי העם של העמים המזרחיים—שני סימנים מובהקים להם : א ) רובם ככולם ספרות , סיפורים שבכתב , שברבים מהם היתה גם יד אמנים לשפרם וללטשם , וכינוסמ באוספים קלאסיים אף הוא פרי עריכה מחושבת ומתוקנת ואחידת הצורה . יתר על כן : אוספים אלה הם מיטב היצירה הספרותית בכלל של רוב העמים הללו ועיקר תרומתם לספרות העולם ! ב ) ברובם משמשים הריאלי והדמיוני בערבוביה , ואינם סותרים זה את זה כל עיקר . ביחוד מתבלט הדבר ביצירות שתי הקצוות של הגוש המזרחי—הסינית מכאן והערבית מכאן ! ואולם אצל הסינים נולד וניזון אופי זה של תיאור מתוך בינה בחיים , והריאליזם אשר בסיפורי הערבים אינו אלא מציאות החיים כמות שהיא . אין כעמי המזרח לשפע וליצירה בשדה הסיפור העממי . דומה , כי מעשרת הקבים מעשיות ומשלים שירדו לעולם נטלו עמי המזרח תשעה . כמעט כל נושא אגדי ומשלי נמצא כנגדו אצל עמים אלו . מכאן היסוד להשערה של גדולי החוקרים , כי עריסת הסיפור האגדי בכלל , מקור ומוצא כל העלילות העממיות היא הודו או סין . ואמנם האוסף הכל יכיל המשמש לכל העולם אב טיפוס של ספר מעשים אלף' —ומעשיות לילה — 'ולילה מן המזרח הוא ; בו השתפכו כל זרמי הבדיה ה...
אל הספר