יג . בספרות יוון מוצא חוקר האגדה תנאים אחרים , וממילא הוא מגיע גם לידי תוצאות אחרות . הספרות היוונית שופעת , אינה שברי לוחות , ואולם—לא נוצרו בה ספרי עם . על החוקר שומה איפוא , 'תרגם'ל מלשון המשוררים הקלאסיים ללשון עממית , לאמור למעט במידה מםויימת את דמות היצירה הגאונית כדי להגיע לאבטיפוס האגדי ששימש לה יסוד . זאת ועוד אחרת : האגדה היוונית רובה מיתוסים—אגדות אלים וגיבורים בני אלים , ועם הפכנו אותם לסיפורי בשר ודם הם מתערטלים לגמרי . תעודת החוקר היא איפוא משולשת כאן : למנות את המעמדים או הגורמים הסיפוריים אשר במיתולוגיה היוונית ! לחזור על תמצית העלילות אשר המשוררים הגדילו לפייט אותן ! ולחפש ולמצוא את אוצרות הסיפורים העממיים , אשר 'נחבאו אל הכלים' של האמנות הגבוהה . באגדות האלים , אשר סיפורי היוונים הם דוגמה ומופת להן , בנוי סיפור המעשה על הנחת יסוד בלתי מפורשת : האל שוכח לשעה קלה כי הוא כל יכול , מרגיש רגשי אנוש וסובל םבלי אנוש , ורק מתוך כך נוצרת העלילה , שהיא תמיד אנושית' כפי שהוכחנו . הנה אגדת האלה ליטו ( לטונה ) ואיכרי לוקיר . . ליטו , מנשי זיאוס ואמם של התאומים אפולון וארטמיס , נד...
אל הספר