ה . הטרמינולוגיה בשדה הסיפור והאגדה לסוגיהם אינה אחידה , ויש מונחים שהם רב משמעיים . בטרם נבוא לחזור ולקבוע את הסוגים הראשיים תוך ציון שמותיהם המייחדים אותם ובטרם נביא דוגמאות לכל אחד מהם , ניטיב איפוא לעשות אם נשקיף תחילה על המונחים וההגדרות המצויים , כפי שהם שגורים בפי הספרות—בישראל ובעמים . השמות העבריים הכלליים—שהשתמשנו בהם עד כה ללא אבחנה יתרה—הם : אגדה , או הגדה , מעשה , סיפור מעשה , מעשיה . אף כי הפעלים נגד ( בהפעיל ) וספר ( בפיעל ) הם מאוצר לשון ' - "ך"התנ מופיעים ראשונה השמות אגדה וסיפור' הנגזרים מהם , בתורה שבעל פה' ומעשה אינו מציין במקרא אלא עשייה או דבר העשויה . המקרא אינו מציין את הדבר המסופר בו כסיפור . המונח היחידי ששימושו מצוי בתנ"ד הוא משל' מונח רב משמעי , ואף הוא אינו מיוחד בשכבה קדומה זו לציון סיפור המשל . ^ חידה , הנרדפת לרוב למשל , 23 מציינת גם את סיפור החידה ( שופטים יד , יב ואילך . ( ואולם גם משל וגם חידה וגם מליצה ( חבקוק ב , ו ) ושנינה ( דברים כח' לז , ( כוונתם הראשונה—אימרה , מעין הפתגם והמימרא שהרוח נושא אותם ועושה להם כנפיים . מצד שני , יש ומונחים שהם פיוטי...
אל הספר