הניתוח שלעיל מסביר את תשובתו של מארכס לשתי הבעיות הראשונות שעוררה תורת ערך העבודה : ערך העבודה" ומקור הערך העודף . השאלה הבאה נוגעת " לעובדה שבמציאות אין מחירי המצרכים משתנים במקביל לכל שינוי בזמן העבודה החברתית הגלום בהם . אנו יכולים לשלב בבעיה זו בעיה אחרת שצפה ועלתה : מהו היחס של הרלות שזוכה בו כל קפיטאליסט בודד לערך העודף , ממנו נהנה מכלול ההון בחברה ? תשובותיו של מארכס לשתי בעיות אלו כאחת , מוטב לסכמן יחד . צעדו הראשון הוא התויית אבחנה בין שער הערך העודף ושער הריוח . כבר ראינו את ניתוחו של מארכס בדבר מקורו של הראשון . אבל מה שמעניין את הקפיטאליסט הבודד אינו החלק המיוחד במכלול ההון שלו , אשר הודות לו באה התוספת . הוא מוכן להפעיל הון קבוע ולא רק הון משתנה ; ושני החלקים של הונו אינם נפרדים לדידו ביצירת הערך העודף . המעניין אותו הוא שער התוספת למכלול ההון הזה , היינו , לא אלא— - — - — שער זה הוא שער הריוח . C + V V אפשר להציג את האבחנה בעזרת דוגמה . יש שני בתי-חרושת קפיטאליסטיים א ו ב . ב א יש הון קבוע בסך 250 , 000 לירות והון משתנה בסך 50 , 000 לירות . ואילו ב ב הסכומים המקבילים הם 1...
אל הספר