לי גאנג עלה לאוטובוס בתחושת דאגה קשה . הייתה זאת גרוטאה ישנה , אוטובוס שינה , שליד חלונותיו קבועים דרגשי קומתיים צרים . אנשים אחרים מהכפר טיפסו פנימה ומילאו את המיטות . האוטובוס נדחס עד אפס מקום בנוסעים ובצרורות מטעמים מקומיים , ולא נשאר בו מקום לזוז . לי בן השבע עשרה עזב זה עתה , חודשים ספורים לפני בחינות הגמר , את אחד מבתי הספר הטובים ביותר במחוז . הוא היה הכוכב של הכיתה בשיעורי המתמטיקה , הכימיה והפיזיקה . לבעלי תעודות הגמר של בית הספר הזה יש סיכוי להתקבל לאוניברסיטאות של בייג'ין - צינחואה ופקינג - הטובות ביותר במדינה , שעולם ומלואו מפריד ביניהן לבין חלקת האורז , התירס והבטטה של המשפחה . אבל אמו של לי חלתה , וחסכונות המשפחה הוקדשו לתשלום חשבונות הטיפול הרפואי ולא לשכר הלימוד . האופציה של לימודים באוניברסיטה , אם לא בזכות האמצעים הכספיים של הוריו הרי בזכות ציוניו , כבר נחסמה בפניו . באזור הכפרי העני הזה של חבל סיצ'ואן , מקום הולדתו של דנג קסיאופינג , אבי הקפיטליזם הסיני , הייתה פתוחה עכשיו רק אפשרות אחת לנער במעמדו של לי : לצאת דרומה ולחפש עבודה בערי הבום הכלכלי שיצר חזונו של דנג . כ...
אל הספר