4.3 השחיתות השלטונית

בשנת 1995 החלה ישראל להיות מדורגת לראשונה במדד השחיתות העולמית , המפורסם על ידי הארגון הבין לאומי Transparency . ( T 1 ) international במדד הראשון בו נכללה המדינה דורגה ישראל במקום הארבעה עשר , מקום נאה למדי : באמצע העולם המערבי . מאז הלך דירוגה והדרדר ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת חלה נסיגה בולטת . בשנת 2010 כבר דורגה המדינה במקום השלושים ושניים , בתחתית מדינות המערב . מדינות אחדות באסיה ובאמריקה הלטינית אף דורגו מעליה . אולם , דומה , כי אין צורך במדדים בין לאומיים , ואף לא במחקרים אקדמיים , כדי לעמוד על עומק השחיתות השלטונית בישראל . כפי שתואר בראשית פרק זה , קיים חשש אמיתי כי השחיתות העמיקה - הן לגובה הצמרת המדינית ( נשיא , ראש ממשלה , שרים בכירים ) והן לעומק השירות הציבורי ( פקידים בכירים לא מעטים ובה בעת גם צמרת של אחת מרשויות אכיפת החוק החשובות בישראל - רשות המסים . ( יתר על כן , בשנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתם של ראשי הממשלה שרון ואולמרט , נחשפו ההגנות שהעניקו לשחיתות השלטונית מערכות ההון והתקשורת במדינה . היו שכינו זאת הון שלטון עיתון . ברקע לחכירת שלושת אלה עומדים אינטר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

פרופ' ירון זליכה