לפתיחת הדיון באופיים המוטה של הנרטיבים בחרתי בסכסוכים בין לאומיים , שכן בסכסוכים כאלה הצורך בנרטיב תרבותי היסטורי שמצדיק את המאבק על הזכות לטריטוריה גלוי ומובן לכול . יתר על כן , מכיוון שספר זה עושה שימוש נרחב במושגים שלקוחים מתוך התרבות היהודית כדי להמחיש את חיוניותם של הנרטיב והאגדה להישרדות , מצאתי לנכון להביא את הסכסוך במזרח התיכון , הקרוב לקורא היהודי , כדוגמה לבעיית הסובייקטיביות של הנרטיב . עצם ההודאה שגם החוקר הניטרלי , שכביכול מפרש תעודות היסטוריות ללא נטיית לב אישית , יוצר לאמיתו של דבר נרטיב ( סיפור ) רציף מסוג זה או אחר , ערערה מטבע הדברים את האופי האובייקטיבי שייחסו קוראי הספרות ההיסטורית לאירועים המתוארים , על אף ביסוסם על מחקר שיטתי שמעתן בחקר של תעודות ומסמכים . מכיוון שכאשר מדובר בדיווח על אירועים שמתארים מצבי מלחמה וקונפליקט מדובר בקושי כפול - שכל צד בסכסוך רואה בעיקר את נקודת המבט שלו - מן הראוי לצטט כאן מדבריו של גדול האנתרופולוגים קלוד לוי שטראוס על המהפכה הצרפתית : ההיסטוריה ... לעולם אינה היסטוריה סתם , אלא היסטוריה למען . היא חלקית , כלומר נתונה להטיה , גם אם תט...
אל הספר