עלה נוכל מעץ , אזוב עולה בגל , גפן ברקק , ציץ מק - היחינו הטל ? גם בתקוע השופר ובהנשא הנס - היתעורר המת ? היזדעזע המת ? ( ח"נ ביאליק , אכן חציר העם ) את התפרצות הנבואה האופטימית הפנה ירמיהו לערי אפרים בשומרון . אולי משום שהיו צרובי גלות אשור ואבודים בהיעדר מנהיגות עצמאית , "שניים מעיר ואחד , "ממשפחה היה חשוב לו לנחמם ולקרוא להם לשוב ולהתאחד עם שבטי יהודה . מאומה מכל האופטימיות הזו איננו שומעים בדבריו בבנימין וביהודה . שם הוא רואה את עוצמת התרבות הזרה שהטמיע מנשה המלך , ולבו הפונה למלך החדש והנמרץ המבקש לחדש את הברית בין ישראל , 'לה נחמץ בקרבו . הוא חי כבר כמה שנים בתודעת הנבואה המטלטלת אותו ואינה מניחה לנפשו . ירמיהו רואה בעיניו את יושבי ארץ בנימין המחוברים לאדמתם ולפרנסתם , שקועים בחיי היום יום וספוגים בתרבות זרה . נבואתו מגלה לו שהתפרצות של הר געש על הסף , אך איש אינו שם לב לכך ואיש אינו רואה . עשרות שנים לא היתה נבואת תוכחה בישראל . יתר על כן היו נביאים שביקשו להרדים את העם ולאשר את מעללי מנשה המלך . כך אומר לנו צפניה הנביא בספרו : "נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה" ...
אל הספר