לואיק וקאן * תקציר . למרות השימוש הנרחב שעשו במונח '' גטו '' כמונח תיאורי , לא הצליחו מדעי החברה להפיק ממנו מושג אנליטי איתן , ותחת זאת הסתמכו על תפיסות עממיות , שנראו מובנות מאליהן בזמנן , בחברה שביקשו לחקור . מאמר זה בונה מושג התייחסותי ( relational concept ) של הגטו כאמצעי בעל פני יאנוס לסגירה ופיקוח אתנו גזעיים , אגב הסתמכות על ההיסטוריוגרפיה של הפזורה היהודית באירופה בתקופת הרנסנס , על הסוציולוגיה של החוויה האמריקאית השחורה במטרופולין הפורדיסטי , ( Fordist metropolis ) ועל האנתרופולוגיה של מנודים אתניים ( ethnic outcasts ) במזרח אסיה . כך מתגלה הגטו ככלי סוציו ארגוני המורכב מארבעה יסודות ( סטיגמה , אילוץ , כליאה מרחבית וגידור מוסדי , ( העושה שימוש במרחב כדי ליישב שתי מטרות אנטינומיות של ניצול כלכלי ונידוי חברתי . בחינת המושג גטו מאפשרת להבהיר את ההבדלים המבניים והפונקציונליים בין גטאות לבין התקבצויות אתניות , ולהצביע על הקרבה בינו לבין מוסדות אחרים שנועדו לכלוא קבוצות מנושלות ונחותות , כמו השמורה , מחנה הפליטים ובית הסוהר ' . זהו הפרדוקס : מדעי החברה עשו שימוש נרחב ב"גטו" כמונח תי...
אל הספר