"אם שמים אותי על המסך, משמע אני קיים": דרכי התמודדות של הומואים עם הכחדתם הסמלית הנתפסת

עמית קמה * מבוא הדרה מן המרחב הציבורי : תפקידיה של תקשורת ההמונים לשיטתו של , ( 1989 ) Habermas לאמצעי תקשורת ההמונים יש פוטנציאל משחרר משום שהם מאפשרים ומעודדים דיון ציבורי תבוני בנושאים בעלי עניין חברתי ו / או פוליטי . המרחב הציבורי אמור להיות נגיש לכל אחד מהפרטים בחברה המודרנית הדמוקרטית . ( Croteau , Hoynes & Carragee , 1996 ; Dahlgren , 1993 ) למעשה , בעלי הכוח משמרים את עוצמתם ואת מעמדם העדיף במדרג : הם אינם נוטים לשתף בשיח הציבורי נציגים מקבוצות חברתיות אחרות , ש"עלולים" לתרום לביזור מוקדי הכוח בחברה ולאיים על שימור הכוח בידי מגזר מסוים . ( Fraser , 1992 ) נחוץ להדגיש שאין לקרוא טענה זו כאילו מתרחשת בהכרח קנוניה מכוונת או מודעת לעצמה : פעולות שגרתיות - כגון חלוקת עבודה מגדרית , פערים השכלתיים בין קבוצות אתניות - עלולות לשעתק את עצמן תוך שימוש בפרקטיקות שגרתיות היוצרות מצב של הדרה גם כאשר אין שאיפה מוצהרת לכך . אחת הדרכים הנפוצות להדרת קבוצות חברתיות חלשות מן המרחב הציבורי היא הכחדתן הסמלית . ( 1976 ) Gerbner & Gross טוענים שהייצוגים בעולם הבדיוני מסמלים את הקיום במציאות החברתי...  אל הספר