אברהם יוגב ** מבוא צמיחתן המהירה בעשור האחרון של המכללות האקדמיות ושל השלוחות של אוניברסיטות זרות בארץ מפנה שוב את תשומת הלב אל דפוסי התפתחותן של האוניברסיטות בישראל . גם אלה המצדדים בהתפתחות המכללות למען שוויון הזדמנויות בחינוך הגבוה ( Guri-Rosenblit , 1993 , 1996 ) וגם אלה השוללים את צמיחתן , בטענה כי הן מעניקות השכלה גבוהה נחותה לשכבות בעלות מיצב ( status ) נמוך ולקבוצות עדתיות כפיפות ( סבירסקי וסבירסקי , , ( 1997 מתייחסים אל האוניברסיטות בארץ כאל מכלול אחד שאותו הם משווים למכללות . כל האוניברסיטות גם יחד נתפסות בעיני חוקרים אלה כמוסדות עיליתיים ( elitist ) וברירניים . ( selective ) ואכן , אף על פי שהספרות העולמית בנושא ריבוד האוניברסיטות הולכת ומצטברת , ההתייחסות לאוניברסיטות - בפרט במדינות שמערכת ההשכלה הגבוהה בהן נתונה בפיקוח ציבורי - נוטה להישאר מונוליתית . גישה מונוליתית זו מאפיינת גם את מדינת ישראל , שבה כל האוניברסיטות והמכללות נתונות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה ( להלן : המל"ג , ( המורכבת מנציגי המוסדות השונים להשכלה גבוהה ואשר שר החינוך עומד בראשה . הוועדה לתכנון ולתקצוב ( לה...
אל הספר