אדריאנה קמפ * מבוא ד . סופר אמיל חביבי מתאר בספרו "האופסימיםט" את נרדפותו של בן המיעוט הערבי בישראל כמי שנידון להזם באורח סיזיפי את התג המחשיד שהטילה עליו מדינתו שאינה שלו : התג של "אוכלוסייה . "מסוכנת בנו של גיבור הספר בורח מפני הצבא ומסתתר במערה על שפת הים . אימו קוראת לו לצאת מן המערה אך הוא מסרב : להיחנק ? באתי למערה הזו כדי לנשום בחופשיות ... בעריסה החנקתם את בכיי , כשגדלתי וכריתי לכם אוזן לא שמעתי זולת לחישות . בבית הספר הזהרתם אותי : "היזהר בלשונך " . סיפרתי לכם על כי המורה שלי ידידי הוא , לחשתם : "אולי הוא בולש אחריך " ! כינסתי את ידידי כדי להכריז על שביתה , וגם הם אמרו לי : "היזהר בלשונך " ! ובבוקר אמרה לי אימא : "אתה מדבר בשנתך , היזהר בלשונך בשנתן " ! זמזמתי באמבטיה , גער בי אבא : " שנה את המנגינה הזאת ! אוזניים לכותל , היזהר בלשונך " ! היזהר בלשונך ! היזהר בלשונך ! אני רוצה שלא להיזהר בלשוני ולו פעם אחת ויחידה ! קשה היה לי לנשום ! אמת , המערה צרה היא , אבל רחבה יותר מחייכם ! אמת , המערה חסומה , אבל היא המוצא ! ( תרגום : אנטון שמאס . בתוך : גרוםמן , . < 60 , 1992 סיפורו של...
אל הספר