נדב גבאי ויהודה שנהב * מבוא רשויות המדינה נוטות להסתמך על תיאוריות מתחום הארגון והניהול על מנת ליצור סטנדרטיזציה של החלטותיהן ולגיטימציה למסקנותיהן . נטייה זו מתגלה בתחומים שונים של פעילות המדינה , בין היתר בוועדות חקירה ממלכתיות המוקמות על מנת לחקור מחדלים ומשברים משמעותיים . המאמר מתחקה אחר מסקנותיהן של שתי ועדות חקירה שהוקמו בעשור האחרון , תוך בחינת יחסי הגומלין שבין מדינה לחברה בישראל : חקירת הטבח במערת המכפלה וחקירת הרצח של יצחק רבין . ניתוח דו"חות החקירה מדגים כיצד הוועדות מכוננות את פעולתן בתוך מרחב של שיח ארגוני ובה בעת מגדירות מחדש קונפליקטים חברתיים כבעיות ניהוליות המצריכות פתרונות ארגוניים ביורוקרטיים . פתרונות אלה פועלים לטשטוש הקונפליקטים החברתיים שהולידו את המשברים , משמרים אותם בקונפליקטים ממוסדים וממצבים את מנגנוני המדינה בעמדה של עוצמה . * * * ביום שישי , ה 25 בפברואר , 1994 בסביבות השעה 05 : 30 בבוקר , נכנס ברוך גולדשטיין , רופא יהודי דתי תושב ההתנחלות קרית ארבע , לאולם יצחק שבמערת המכפלה בעיר חברון , וכשהוא לבוש מדי צה"ל , רצח ביריות רובה עשרים ותשעה מתפללים ערביים ...
אל הספר