טלי כץ גרו * , יוסי שביט ** מבוא דעה מקובלת היא בקרב חוקרי החברה הישראלית שאין בחברה זו הבדלים בולטים בין המעמדות בסגנון חיים , מכיוון שמעמדות הם תופעה חדשה יחסית בישראל ומשום שפערים אחרים מערפלים את ההבדלים המעמדיים ( הורוביץ וליסק , . ( 1990 טענה כללית יותר בספרות הסוציולוגית מדגישה את הירידה בחשיבותו של המעמד כקטיגוריה חברתית , ואת העלייה בחשיבותן של קטיגוריות ריבוד אחרות , כגון מוצא עדתי ודתיות . במאמר זה אנו בוחנים טענות אלה באמצעות בדיקת הבידול ( דיפרנציאציה ) בסגנון החיים התרבותי בישראל . אנו בוחנים במיוחד את הטענה שהבדלי דתיות ומוצא עדתי משמעותיים יותר ממיקום מעמדי בהסברת הבדלים בסגנון חיים וטעמים תרבותיים בישראל . לפחות למן ובר , אנו מודעים לרב הממדיות של מערכות הריבוד ושל חלוקת הכוח בחברה . רוב החוקרים מקבלים את ההבחנה של ובר בין מעמד חברתי וקבוצת מיצב ( סטטוס . ( מעמד חברתי מוגדר כקטיגוריה הומוגנית יחסית מבחינת שליטה במוצרים ובמשאבי שוק , בעוד קבוצת מיצב מוגדרת על פי סגנון החיים שלה . ( Weber , 1946 ) בעקבות ובר , שילס טוען שסגנון חיים הוא בסיס ליוקרה , ולצד משלח יד , מהווה ...
אל הספר