השלום הממושך מאז שנת 1815 עורר את הרושם המוטעה , כי הושג איזון כוחות , שעשוי להתקיים לעולמי עד . על כל פנים , מלכתחילה לא הובאה במניין במידה הראויה רוח התמורה המפעמת את העמים . הריםטאבראציה ועקרון החוקיות שנתלה בה , עיקרון שהיה כמין ריאקציה לרוחה של המהפכה הצרפתית , החזירו לקדמותם באופנים שונים כמה וכמה דפוסי חיים ומשפט וכמה וכמה גבולות של מדינות ? אבל נבצר ממנה להעביר מן העולם את התוצאות המתמידות בהשפעתן של המהפכה הצרפתית' היינו את המדרגה הגבוהה באמת של שיוויון לפני החוק ( שיוויון במסים , כשרות לקבלת כהונות , שיוויון בחלוקת ירושות ' ( את ניידותם של המקרקעים , את העמדת כל הנכסים לרשותה של התעשייה , את שוויון הזכויות של הדתות בכמה מדינות שאוכלוסייתן עכשיו מעורבת מאוד . והמדינה עצמה לא רצתה לוותר אפילו על תוצאה אחת מתוצאותיה של המהפ כה : הרחבתו הגדולה של מושג השררה , שצמח בינתיים מתוך ה terreur ומתוך משטר קיםר הנאפוליאוני , שמצא מחקים בכל מקום ומקום . מדינת התוקף עצמה הכריזה על עיקר השיוויון , אפילו כשהניחה לאצולתה כהונות חצר וכהונות צבא לשלל . כנגד אלה עמדה עתה רוחם של אותם העמים' שער...
אל הספר