שוב נימנע משאל 1 ת על הראשית . לא נדון כלל בבעיה אם המדינה קדמה לתרבות , או להיפך —או אם יש לשער ששתיהן נתהוו בעת ובעונה אחת . וכן לא נוכל אלא להעלות כאן ברמיזה את השאלה , באיזו מידה המשפט הוא בבחינת בבואתה של המדינה בתרבות . הואיל ואפשר לו למשפט להיות רב כווז בבחינת מנהג בלבד ( כגון' בין הגרמנים הקדומים ) גם בשעה שהמדינה נעדרת כמעט כליל ואין הוא יכול להסתייע בה , הרי ספק הוא , אם יש לראות את המדינה כאב תנאי יחיד למשפט . זאת ועוד : אנו נצמצם את עיוננו במדינות תרבות ממש ונתעלם דרך משל מנוודים , שבאים לפרקים במגע ומשא עם התרבות בירידים , בנמלים וכוי , וכן נתעלם ממדינות גרר שיש להן מעין תרבות למחצה , כגון זו שהיתה לקלטים . דוגמה עיקרית לנו היא בלי ספק מצרים' שהיתה מתכונת אב ומתכ 1 נת מופת לכל שאר משטרי העריצות הקדומים באסיה . אחר כן נעיין לשם השוואה במעמדן של מכסיק 1 ופרו . כל מקום שאתה מוצא תרבות משוכללת , שנתעלתה עד לכלל עידוניהם של חיי הערים , שם אתה מוצא באותם שלבים ראשונים , שהמדינה היתד . היסוד החזק בהרבה . כפי שכבר אמרנו , הרי השאלה , אם היתד . גם היסוד הקדום , אינה מענייננו . אפש...
אל הספר