הנה ראינו את יחסו החם והאוהד של עגנון אל הםמינריסטים דוברי העברית . קבוצה אחרת של דוברי עברית זכתה לחיבה דומה , ואולי אף גדולה יותר , הלא הם הפועלים של העלייה השנייה . ואין תימה בדבר , שהרי הם איחדו בגופם את שני היסודות העיקריים שהתחייה הציונית עומדת עליהם לפי הכרתו של עגנון — עבודת הארץ ודיבור עברי . דוק ותמצא שעגנון מקדיש לעניין חלקם בתחייה הלשונית מקום ניכר למדי . הוא נוגע בזאת ב'תמול , 'שלשום לפחות בחצי תריסר מקומות . 38 והרי דוגמאות מספר . חבורה של פועלים עבריים מחוסרי עבודה מזדמנת בביתו של רבינוביץ והם מתלבטים ומתדיינים כיצד מביאים את האיכרים לכלל הכרה , כמה רעה הם גורמים לעצמם ולכלל ישראל בדחיקת רגליהם של הפועלים העבריים נותנים' ) הרמת ראש לערביים ומנוד ראש . ( 'לישראל והמחבר מעיר 'לפי המעשה היו הפועלים צריכים לדבר בכעס , ' . .. אבל 'אם הזמן בגד בהם , הם לא בגדו בארץ . הוסיפו כפרים ויישובים וחיזקו ידי עובדי עבודה ונתנו פה לדיבור העברי , והחזירו לנו מקצת מכבודנו שגלה . בזכותם התחילו העולים הראשונים [ כלו' העלייה הראשונה ] להרים ראש ובזכותם 38 ר' למשל , עמ' . 178 , 173 , 83 , 60—5...
אל הספר